בלוג

הלב שלנו מרגיש, המוח חושב ונותן הוראות והידיים- מבצעות. לפעמים הידיים יכולות לספר לנו הרבה דברים על הלב שלנו, בלי שבכלל חשבנו על זה:)

במהלך השנים הדרכתי הרבה קבוצות וכל מפגש סיום היה מרגש, אבל הפעם כל התהליך התקיים בזום. חוויה שונה לחלוטין

בגרויות החורף כבר כאן, זה תמיד מאתגר אבל השנה אפילו יותר.. מה עושים עם זה?

מורה, מדריך, מחנך, מה ההבדל? ככה אני רואה את הדברים

בין שנת הלימודים יש פער מאוד גדול- במהלך השנה יש ישיבה על הכסא, מול הלוח, מחברות, שינון, מבחנים... בחופש הגדול הכל מתהפך... איך מתמודדים עם המעבר הזה? מה יכול להיות הכי אפקטיבי ולא עוד איזה משהו שסוגר פינה של שעה שעתיים להורים? כנסו ואגלה לכם :)

בתור תלמידה הייתה לי סלידה גדולה מאוד מבית הספר, זו מערכת שלא אהבתי בכלל. היום אני רואה את הדברים מנקודה קצת שונה והרבה בזכות השינוי שחל במערכת :)

כשהחניכה שלי אמרה שיש לה "שיעור תרפיה" והיא בכלל התכוונה לסדנת התפירה שלנו

איך מתחילים ב- "אני לא רוצה לתפור- זה של בנות" ל- "אבא ידעת שלתפור זה ממש קל?" תוך פחות משעתיים?

כל סדנא שלי היא מתנה, מתנה בשבילי. אני זוכה לראות דברים שלא כל אחד רואה ואני מתרגשת כל פעם מחדש!

בית הספר דורש מהילדים לשב ולהקשיב, לשבת ולכתוב, לשבת ולשנן.. כמה מאיתנו באמת מצליחים לעשות את זה? ואולי זה בעצם הרבה יותר קל ממה שזה נראה?

בטח יצא לכם להגיע לאיזה מקום איפושהו בטבע- ים, שמורת טבע, פארק... ולראות זבל- אבל מלא זבל! - "בבית שלהם הם בחיים לא היו משאירים את זה ככה". יצא לכם להגיד את זה? או לחשוב את זה? אז איך הופכים את המקום לבית ושומרים עליו?

השבוע אנחנו חוגגים את חנוכה- ניסים ואור. לפעמים אני רואה בחניכים שלי את הדברים האלה ונזכרת שזה לא רק בחנוכה.