לפני שנה נכנסה לצוות ההדרכה שלי המדריכה הראשונה מלבדי- ניקול!
לא הרבה אחרי התחלתי לחפש מדריכ/ה נוספ/ת ורק בתחילת החודש סופסוף מצאתי!
אוטוטו נתן, המדריך החדש, יסיים את תהליך החפיפה שלו ויתחיל להדריך באופן עצמאי כמה קבוצות במהלך השבוע.
התקופה הזו הייתה ארוכה, מתישה, מלאת ראיונות עבודה ולפעמים זה היה נראה שאף פעם לא אמצא את האחד... אז איך זה שלקח לי כל כך הרבה זמן למצוא מדריך?
אני בררנית!! אני בררנית ולא מתפשרת על איכות הצוות שלי.
אני ממש מרגישה שבחרתי את המדריכים שלי בפינצטה כדי שיתאימו בדיוק לאופי שהגדרתי לעסק שלי ולסדנאות שלי. השלב שבו נותנים למישהו להיות הפנים שלי במקומי הוא קשה ברמות. מזכיר קצת הורים שמשאירים את הילד בגן לראשונה, צריכים להסתובב, ללכת לעבודה ולהרגיע בפנים את כל החששות.
כשראיינתי מדריכים פוטנציאלים ההכשרה והניסיון על הדף לא היו העיקר. חשוב לי שלצוות שלי יהיה חיוך מדבק, יהיו אנרגיות כיפיות ומפתיעות ושהם באמת באמת- יבואו בכיף להדריך!
מעבר לפן האישי חשוב לי שהצוות שלי יתחבר לאמנות, יהיה מלא השראה ויוכל להביא את עצמו לידי ביטוי בפעילויות. ניקול צלמת ונתן מצייר ועובד על תערוכה. שניהם השתלבו בסדנאות בצורה הכי טבעית מהרגע הראשון שהם נכנסו, בלי חששות, ויצרו מלא צחוקים עם המשתתפים.
עכשיו אני יודעת שכשיש לי סדנא או מרכז פעילות חדש, גם אם אני לא נוכחת פיזית- המשתתפים בסדנא נמצאים בידיים טובות😊 ומכאן אם תהיתם- הצוות ממשיך להתרחב, לאט, בזהירות ועם פינצטה!
