כמה חיכיתי והגיע הרגע, לקח קצת זמן אבל אחרי תקופה ארוכה שראיתי את המשתתפים בסדנאות שלי בעיקר דרך המסך (אם בכלל) הסדנאות הפרונטאליות התחילו לחזור- וכמה כיף שהן חזרו!
פתאום כל הדברים שהייתי עושה בשגרה כאילו התחילו מחדש, אני נהנית מהם בצורה אחרת, הם כבר לא ברורים מאליהם- החל מהכנת הבדים לסדנא, לוודא שלקחתי את חולצת הסדנאות שלי (כמה התגעגעתי אליה!), להגיע לפני הזמן ולסדר את הציוד על שולחן העבודה רגע לפני שכולם נכנסים לחדר.
אם פעם הייתי מתלהבת לראות את המבטים הנרגשים של כולם כשהם רואים את הבדים, היום המבט הנרגש הוא שלי- "כמה התגעגעתי לבדים האלה! כמה הם צבעוניים ויפים! מעניין איזה בד כל אחד יבחר". אחרי ההתרגשות שלי גם הם נכנסים לחדר כאילו בפעם הראשונה.
יאללה, מתחילים😊
